יום אחד קם ילד והלך לבית ספר שיחק כל הפסקה כדור רגל ולא אכל את הסנדויץ ואז בשיעור הוא אוצי חטיחה מהסנדוויץ ו הסתובב לחבר שלו וביקש דוד תבי לי תיפקס וניסה שהמורה לא תרה את הסנדוויץ לא אבל זה שכל הכיתה ריח של שקשוקה המורה לא שמה לב לחבר שיושב לידו יש לו דמאות בגלל הבצל הוא אומר אח שלי סגור את הפיתה אחרי בית ספר הוא ושתי חברים שלו הלכו לגבעה קטנה והסתקלו על העננים אחד אמר אני רואה סנאי השני אמר אני רואה חמור רודף אחרי פיל ותמיד יש את זה בלי דמיון הוא אומר אני רואה צמר גפן הסוף מכווה שאהבתם

אם לומר את האמת,
לדעתי זה לא מצחיק, וגם זה לא סיפור...
אם כבר זה קטע.
לא באתי להעליב או משהוא זאת דעתי.

לפני שארשום את דברי אני אומר לפני שאני ממש לא באתי להעליב וזה רק מה שאני חושב.

אני מצטט את גיא:"זה קטע"
חבל שלא ציינת שזה קטע.

דבר שני תתקן את שגיאות הכתיב שלך!אני לא הבנתי כלום בבדיחה הזאת!!זה לא היה מצחיק ולא מובן!כדאי שגם תשים סימני פיסוק
אחרת לא יבינו שום דבר.

(המשפט הבא בכוונה בשגיאות כתיב
אז אטה מוין אט אבהיה בכתא?
(ככה אני קראתי את הקטע שלך ולכן לא הבנתי כלום!)
אני מתרגם את המשפט שכתבתי אם לא הבנת אותו:אז אתה מבין את הבעיה בקטע?


מקווה שתשפר,האביר השחור.